שאלות ותשובות


כל אדם שמתחבר לצבע ולשירבוט סתמי, בכל גיל, יכול להנות מהפעילות במחברת. אפשר להתייחס למבנה שלה ולעקוב אחריו, ומותר גם לצאת מהקווים.
כל חווייה חדשה מקדמת אותנו. יש במחברת חשיבה על אנשים מוסחי קשב שרוצים להתרכז בזמן האזנה להרצאה והשירבוט או הצביעה מקרקעים אותם.
ואם נחשוב על מי שמיומנוית מוטוריות שלו מתפוגגות והוא רוצה לחזק אותן דרך שעשוע צבע וקו- אז זו ההזדמנות.
אם אני חושבת על אנשים שהזיכרון שלהם נחלש, הרי שעבודה עם היד הנגדית או שירבוט של שמיניות יכול לחבר בין מח ימין לשמאל ולעודד ריכוז (שהינו מרכיב חשוב בזיכרון). 
כשמקשיבים להרצאה בזום, למשל, יש שמרגישים צורך להתעסק במשהו, תוך כדי.
אם מתחילות להתרוצץ במח מחשבות, הרי שהקשב נפסק ויש צורך לחזור לתשומת הלב ולהקשבה מלאה. השרבוט, בכלל, ובמחברת, יכולים למקד ולרכז את ההקשבה כי לא מצריכים חשיבה.
כמו כן, כאשר עובדים במחברת ומתרגלים בה שימוש ביד השנייה, או מצד שמאל ימינה ולהיפך, משרבטים את הצורה 8 לכל הכיוונים, מחברים בין מוח ימין לשמאל וגורמים למערכת העצבים לחבר בין תאי זיכרון, יצירתיות, והנאה. כשנהנים, יש פחות מתח ולא נתקעים ולא נלחצים מכך. 
ככל שמשחררים ידע מוקדם, נהנים יותר. יוצא מכך, שאין צורך בידע.
כל צבע יתאים, החל בעיפרון. אפשר בטושים, בציבעי עיפרון, בצבעי עיפרון אקריליים. 
המחברת מאפשרת לצייר את המנדלה בדף הריק (המנוקד), ולצבוע שוב. ככל שצובעים יותר פעמים, מגלים את הגיוון שיש בנו, את ההתחדשות, את חיבורי הצבעים השונים, ואפשר גם לצבuע שוב מנדלה שכבר צבענו (לעלות עליה עם צבעים אחרים).