והפעם על קלפי גרפיטי שעשו לי את זה.


31 Jan
31Jan

דורותי עשתה מסע גדול כדי למצוא אומץ, בעזרת האריה. האם  אתם מכירים עוד אפשרות, קצרה יותר, למצוא אומץ? אני מציעה את קלפי המודעות ההשלכתיים.

בכל פעם שאני נחשפת לסוג חדש של קלפי מודעות אני מתפעלת מחדש לאופי וליופי שלהם, ואני לגמרי לא מטפלת במקצועי, ואני לא פותחת לעצמי קלפים לבד, למרות שיש לי כמה וכמה ( אבל כן פותחת קלפי חיות מיוחדים יחד עם הנכדות- ראו פוסט בנושא).

אז למה וממה אני מתלהבת?

אני מתלהבת מהיצירתיות שבה ניחן יוצר הקלפים  והפעם אספר לכם על מיכל פלדמן שהיא מטפלת בטראומה, פוסט טראומה וחרדות. מתמחה בהריון ולידה.

מטפלת ומלווה תהליכים אישיים וקבוצתיים לצמיחה והתפתחות מתוך כאב. באמצעות אומנות,  מודל לעיבוד טראומה:

 ”REACALL HEALING,  ”SEE FAR CBT“, פסיכו- תורה - פיה, NLP ודמיון מודרך.

מלווה נשים שחוו משבר, טראומה או אובדן בהריון ולידה. עבוד חווית לידה ועוד.

מיכל בחרה ליצור קלפי תמונה מיוחדים- עשירים בצבע וצורה ודמיון וניתנים לאינסוף פרשנויות, וללא מילים. כך היא מאפשרת למטפל להגיע עם המטופל אל קצות העצבים וקצה התת מודע – עד כדי נגיעה בשורשים שקשה להגיע אליהם בשיחה מילולית והאימפקט שלה הוא משמעותי ביותר.

מיכל סיפרה לי 2 אירועי מקרה, בשמות בדויים:

"צרחתי כמו שלא צרחתי בחיים" - היא אמרה תוך כדי שהביטה בקלף.

זה היה המשפט הראשון בסיפור הלידה הטראומתי של נירית (שם בדוי).

הקלף העלה זיכרון טראומתי אותו הדחיקה במשך כשנתיים.

  • היא מתארת שככל שהזמן בחדר הלידה עבר היא הייתה עייפה, כואבת ומתוסכלת יותר ויותר. הרגישה שהיא נשברת.

      במקרה הזה, בחרה נירית קלף מתוך ערכת הקלפים שהיו גלויים לפניה. שימוש בקלף  שבחרה, אפשר לה  להיזכר   באירוע, לחזור אליו, לספר את הרגעים הקשים שחוותה בחדר לידה. לשתף במחשבותיה, רגשותיה ותחושותיה. לתת לכל אלה ביטוי מילולי שאיפשר לכאב הכלוא להשתחרר.

  • היא ניסתה להשמיע את קולה, לומר את רצונותיה, צרכיה, אך לא שמעו אותה (לא בעלה, לא אמא שלה, לא הצוות הרפואי) הרגישה לבד מול כולם." לא הקשיבו לה והיא ויתרה.

ומקרה נוסף, כל כך אקטואלי לשיח החברתי בימינו:

"דנה (שם בדוי) נערה בת 18, בכיתה י"ב. עברה כמה מסגרות לימודיות, התמודדה עם חרם, נידוי.

מתארת קשיים חברתיים לאורך שנות החטיבה ועד סוף כיתה י"א.

לאחר כמה מפגשים, בהם סיפרה את הסיפור שלה והסכימה, כל פעם יותר ויותר, לחשוף, לשתף ולסמוך, שאלתי אותה מה יכול לעזור לך לעשות את השינוי, מה המשאב שאת צריכה?

היא בחנה את הקלפים ובחרה אחד. "אני צריכה אומץ להיות אני". היא הצביעה על המילה. "עשיתי שינוי, עזבתי את חבורת הבנות ההיא אני כבר לא בקשר איתן".

"אני צריכה אומץ כדי המשיך בדרך שבחרתי. אני רוצה לבחור את החברות שלי. לא רוצה להתחבר יותר למקום לא נכון".

"אני גם אוהבת את הצבעים בקלף הם שמחים. גם אני רוצה להיות שמחה בחיים שלי. להפסיק לפחד ולהרגיש לבד"

באמצעות הקלפים דנה הרגישה בטוחה וחופשיה לבטא את עצמה. היא רצתה אומץ. תוך כדי השיתוף שלה היא גלתה על עצמה משהו חדש – שהיא אמיצה! שהבחירות שלה היו אמיצות.


מה ההעדפה שלכם - בוחרים קלפים גלויים או הפוכים סמויים?

עם מיכל אפשר לשוחח בטלפון  054-4224366 ולמצוא אותה בפייסבוק מיכל פלדמן טראומה פוסט טראומה וחרדות  .  ובמייל: michal.feldman1@gmail.com. 

את הקלפים ניתן לרכוש אצל מיכל ולקבל הדרכה לגבי השימוש בהם בסדנה "שימוש בקלפים השלכתיים לשדרוג הטיפול".

חוה לוי, עוד נקודת מבט

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.