נא לא להפריע- אני מצייר


18 Dec
18Dec

נושא ציורי ילדים והפענוח שלהם, מרתק אותי.

אני אוהבת להתבונן בנכדות שלי כשהן מציירות, לשים לב להבדלים ביניהן, ברמת השחרור וברמת המאמץ , ולראות איך הגילאים השונים  שלהן משפיעים על השוני.הנכדה הגדולה, בת ה 8,  מתאמצת ומשתדלת לדייק ואילו הצעירה, בת ה 5, נשכבת על הרצפה, על הבטן, משרבטת ומזמזמת לעצמה בהנאה, ללא נסיון ל"ייצר מוצר".

מהו השירבוט עבורי? ולמה יש לי צורך לכתוב את המילה שירבוט ליד המילה ציור? כי שרבוט מאפשר להסיר את הציפיות שלנו המבוגרים,כי שירבוט היא דרך נפלאה  להרפות, ולו יכולנו לשרבט כמה דקות ביום- אולי היינו הרבה יותר רגועים בדרכים, בתורים ובמשחקי הכדורגל.

היום , גם כשאני כבר סבתא, אני משרבטת מידי פעם שמיניות (אינסוף) בכל מיני שיטות ודרגות קושי, ביד ימין וביד שמאל. פעולת השירבוט היא גם עוזרת לחיזוק הריכוז  שלי – תודה לרעות ברקו ניניו, המטפלת היקרה שגילתה לי את סוד שימור הזיכרון באמצעים פשוטים ובזמני הפנוי.

מתוך הענין והסקרנות שלי בציורי ילדים, החלטתי ללמוד גרפלוגיה של ציורי ילדים. המאפיין בניתוחי הציור בגרפולוגיה היא הדגש  על אופי  הקו,המיתאר הגרפי,ל לא התיחסות לתוכן.(כדאי דוגמא?) הנושא. מרתק, ומאפשר להבין מה מאפיין את הילד, ואפילו לאתר כאבי גוף/מחלות.

אני לא עוסקת בגרפלוגיה כמקצוע, אבל יש לי חיבה וסקרנות גדולה לנושא.

כשמיכל בוגין פינברג ,  תרפיסטית באומנות, סיפרה לי שהיא אספה את הידע והניסיון שלה,  בטיפולים ובהוראת השיטה, לכדי ספר המאפשר לנו, ההורים והסבים, להבין את המתחולל בנפשו של הילד, באמצעות ציוריו (או שירבוטיו), הייתי חייבת לקרוא אותו .


בעיתוי מושלם לכך, שהשיח החינוכי כיום הוא לחזק את החוזקות (לעומת- לטפל בחולשות, כפי שהיה נהוג בעבר), הספר מאפשר להורים וכל העוסקים בחינוך לגיל הרך (גילאי שנה וחצי עד שש ), להעצים את הילד דרך התבוננות, הקשבה וחיזוק חיובי למה שמתגלה באמצעות הציור (שירבוט).

למזלי, אנשי החינוך שבנותי זכו ללמוד אצלם, לא לימדו אותן איך לצייר, לא ביקרו ולא תיקנו עבודות יצירה שלהם, אלא עודדו סקרנות, הבעה ויצירה.. זאת ממש בהתאמה לערכים שלי ובהלימה עם הגישה שנקטתי בבית , שהתגבשו מתוך הרקע וההתנסות שלי כמציירת  חובבת, ולאו דווקא מהרקע של חינוך או פסיכולוגיה.

  בשנים אלו  בהן מתעצב עולמו הרגשי של הילד, אם יש דרכים וכלים ללמוד איך לתמוך בילד  כדי שיהיה יצירתי, שמח, בטוח בעצמו ומתבטא בצורה חופשית ובטוחה( ועוד בעולם שנוטה לטכנולוגיה )– זו מתנה שאנחנו יכולים וצריכים לתת לו, לחיים.

וכך מיכל מציעה לעשות  זאת בתרגיל קטן תומך ומאתגר ;

נסו להתמקד על שירבוט ("קשקוש") אחד של ילדיך כחמש דקות במבט סבלני, סקרני, שוהה, בלי ציפיות בלי הערות, כאילו שאתם מקשיבים למישהו. "נסו להקשיב בעיניים במה שרואים...להרפות, להתבונן מהלב, במבט ששוהה ובעיקר בלי ציפיות."

 תגלו שהילד שלכם יאהב מאד את מבטכם המעיין ברצינות שכזו. הוא יבין שמה שהוא עושה נכון וטוב, וירגיש מוערך ואהוב. אתם תגלו שמבט סקרן, משוחרר מציפיות,  יגרום לו לצייר  ולהיות הוא עצמו.

ואתם- מה תלמדו? את הכוח שיש בהתבוננות, תוכלו לראות ולגלות עוד אלמנטים  שלא ראיתם, ואפילו בדברים הכי ראשוניים ופשוטים .זו התנסות נפלאה עבורכם ועבור ילדיכם-כולם ירוויחו.

(להרחבה בנושא-"נא לא להפריע,אני מצייר"-עמוד 153-154,ולסדנאות של התנסות בשרבוט התבוננות והתפתחות אישית.)

 . מענין אם הייתם רוצים היום לראות את השירבוטים והציורים שלכם מתקופת הילדות?סקרנים ללמוד על עצמכם כילדים?

 אני חושבת שיהיה כף אם תשמרו את הציורים של ילדיכם.

היום זה אפשרי ופשוט לשמור עליהם- תצלמו אותם, תאגדו אותם באלבום  ותדפיסו אותו. המזכרת הזו, שתטרחו להכין לכל ילד שלכם, תזכיר לאותו ילד את הכבוד וההערכה והעידוד שקיבל מכם, וכבוגר, סקרן,  שימצא את האלבום בין חפציו, הוא יזכור את הערכים שעליהם גידלתם אותו, וינחיל אותם הלאה, לדור הבא.(יש גם דפים מיוחדים ומעוצבים המיועדים לשמירה בספר "נא לא להפריע אני מצייר")

אחסוך מכם ספויילר, ולא אצטט משפטי מפתח מתוך הספר המרתק הזה.

כמי שמכירה בחשיבות המעורבות של אנשי חינוך באיתור עיכובי התפתחות מצד אחד, ובעידוד ההתפתחות היצירתית והרגשית מצד שני, אני חושבת שזהו ספר מצויין מענין  וחשוב לאנשי חינוך העוסקים בגילאים אלה(שנה וחצי עד שש).

 רוצים לדעת מתי ולמה הופך השירבוט  לעיגול בציורי  הילדים, ומתי ולמה חשוב שהוא  יתחיל לצייר צלב (או בשפה של מומחי התפתחות הילד :"לעבור את החציון")? מוזמנים להעמיק עוד, ולהבין יותר על הקשר בין התפתחות הציור ובין התפתחות הנפש של הילד.

 ניתן לרכוש את הספר באתר של  המחברת : -"ציור לנפש-www.artforsoul.co.il

או  בטלפון -: 054-4992066

 ואני? אני מחכה לספר ההמשך.

אשמח לתגובתכם, ויותר מכך – אשמח להעניק את הספר כמתנה, לכל אחד משלושת המגיבים הראשונים.

חוה לוי, עוד נקודת מבט.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.