07 Aug
07Aug

כציירת חובבת, מי מכם שמכיר את התחושה והתשוקה, ציירתי על כל מה שההורים הירשו לי. למזלי היה טרנד של צביעה וציור על כדי חרס שהיו אגרטלים (זוכרים?  כאלה שעומדים על הרצפה עם 2 ידיות) והסגנון היה שקיעה וים וכל מה שהיה יותר קיטשי הרי זה משובח.  אבל זה כיף – לא רק אקט הציור והצביעה אלא גם הגאווה שמעשה ידי נשמר בבית ומקשט אותו.

ויש געגוע, אבל למדתי שמה שהיה פעם, טוב שיישאר בזיכרון.

עד שפגשתי והכרתי את אביבה אביטל, שבשתי ידיה ועם הרבה אהבה יוצקת לבד ויוצרת מבטון, כלים לצמחים.

עבודה קשה, פיזית, וראוייה להערכה, נכון? אבל כפי שאומר הסלוגן שלה - Jame tar בצרפתית פירושו: לא מאוחר, בגיל 56 להתחיל לעבוד בבטון, ממש לא מאוחר , אביבה מוסיפה ומאיירת או כותבת משפט העצמה על הכלי, לטובת הנשמה, שלה, ושל רוכש העציץ .

והכלים הם אישיים, כי הרוכש שותף בבחירת הכלי, הכיתוב, הגופן וגוון האיור. חוויה בפני עצמה, לדעתי.

בכלים אביבה שותלת צמחים עמידים מאוד. לחלק מהצמחים יש ערך בריאותי: קקטוסים -סופגים קרינה אלקטרו מגנטית, טוב למקם אותם ליד המחשב.  או סנסיווריה-צמח עמיד מאוד, היחיד בעולם שמייצר חמצן בחושך. הופך אותו לצמח מטהר אויר שניתן למקם אותו אפילו בחדר השינה.

בתקופה זו של הקורונה, כאשר בהרבה אירגונים העובדים עובדים מהבית, מקבלת אביבה פניות ממנהלים בארגון עם בקשות לשלוח לעובדים הביתה עציץ עם מסר חיובי או לוגו של הארגון – לרווחת העובד ולחיזוק הקשר.

ובתור אקולוגית – הכלים של אביבה, עונים לי על הדרישות שלי לשמירה על איכות הסביבה, ולכן אני מספרת לכם עליה ועליהם.

איך מזמינים? Jametar66@gmail.com או בדף העיסקי בפייסבוק: ג'מה טר - יצירות מבטון - Jame Tar ובאתר שלה:http://jame-tar.co.il/ 


עוד נקודת מבט, ממני אליכם, באהבה, חוה לוי.




הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.