כשרגש מכסה רגש אחר, עמוק יותר

 כשקראתי את הבלוג של דפנה סלען, מטפלת ומאמנת בשילוב nlp  ומיינדפולנס, הרגשתי שזהו בדיוק המסר שאני רוצה להעביר לך, ואני מביאה פה את דבריה, בשילוב השיטה שלי: להתבונן בסיטואציות דרך צביעה מדיטטיבית של מנדלה פשוטה, רחבת "איברים" שמאפשרת לתת מודע להציף לנו אמת שלא העזנו להכיר בה בשלב שהמודע שלנו מפעיל אותנו.

 דוגמא למנדלה כזו: 

כשאנו חשים ברגשות כואבים כמו כעס, עצב או קנאה אין צורך להשתיק אותם. 

הרגש מגיע כדי לחשוף צורך עמוק שלא קיבל מענה. 

כשאנחנו נמצאים בהצפה רגשית גדולה או לחלופין בניתוק מוחלט, אין לנו באמת גישה לרגש הנקי ולצורך שמאחוריו. 

לכן, הצעד הראשון הוא תמיד וויסות והרגעת המערכת. רק כשהגוף חוזר למצב רגוע ובטוח, נפתח הפתח לבדוק מה הוא מנסה להגיד לנו, וזה אפשרי בעזרת צביעה של מנדלה, למשל. 

איך זה מתבטא בפועל? 

למשל, כשאת נעלבת ממשהו שאמרו לך, במקום להישאר רק ברמת הסיפור (שהוא חשוב לשלב מאוחר יותר) והמחשבות בראש, כדאי  לעצור לרגע ולשים לב לאיפה את מרגישה את הסיפור הזה בגוף. 

כשהסכמת לשהות עם התחושה הגופנית הזו, יתחילו לעלות רגשות מדויקים: עצב עמוק  או כעס. משם, הדרך לזיהוי – מה הם מבקשים? יתכן: צורך עמוק בשייכות, באהבה, בנראות. 

 השלב הבא בריפוי הוא מתן הכרה מלאה לצורך הזה – קודם כל לתת תוקף לחוויה, שהרי הצורך שיראו אותנו ושנרגיש שייכות ואהבה הם כל כך הגיוניים. 

מותר לנו להרגיש עצב וכעס על כך שאינם מתקיימים. עצם הידיעה שהצורך לגיטימי ומותר, ומביא הקלה עצומה. 

אחד מקלפי אימון דרך מנדלה עוסק בדיוק בנושא הזה ובו אני מציעה לשהות ולהשתהות בצביעת המנדלה על ידי כיסוייה בשכבה נוספת - מוזמנת לנסות.

אני מזמינה גם אותך לעצור לרגע ולבדוק, בעדינות, בלי להעמיס על המערכת. לבחור סיטואציה קטנה, יומיומית ולא מטלטלת. לקחת נשימה עמוקה, להרגיש את הקרקע ולשאול ברכות: איפה הסיטואציה הקטנה הזו פוגשת את הגוף שלי ברגע זה? איזה צורך שלי מבקש פה נראות ומענה? 

כשעושים את זה צעד אחר צעד, מתוך מקום רגוע וממוקד, הגוף לא מוצף ומתחיל לדבר. 

אם עולה זכרון או תובנה שמטלטלים אותך, מומלץ לגשת אל מאמן/מטפל – אל תישארי עם זה לבד. 

חוה לוי, אימון דרך מנדלה.